בסוף המאה ה 19 מתעוררת ירושלים מתנומה עותמנית ארוכה וחוזרת אל מוקד ההתעניינות העולמי. הדו-קיום רב השנים בין הרוב הערבי למיעוט היהודי בארץ מתחיל להתערער כשחלוצי הלאומיות היהודית פוגשים את ניצני הלאומיות הערבית. הבריטים, שכובשים את הארץ במלחמת העולם הראשונה, מפזרים הבטחות סותרות ליהודים ולערבים ושתי התנועות הלאומיות הצעירות עולות על מסלול התנגשות.
המנדט הבריטי מסייע ליהודים לשנות את המציאות הכלכלית והקרקעית בארץ ואף להתחיל ולאתגר את המאזן הדמוגרפי. הפלסטינים מגיבים בהתפרצויות של מחאה אלימה, שמסלימה מסבב לסבב. ההסלמה מעוררת בשני הצדדים את הרגש הדתי והמקומות הקדושים עוברים אל מוקד הסיכסוך, עד שהאירועים סביב רחבת הכותל מידרדרים למאורעות הקשים של 1929 בירושלים ובחברון.
מכירות הקרקע הגדולות ליהודים, מותירות עשרות אלפי פלחים מחוסרי אדמה, שמהגרים אל שכונות עוני בשולי הערים המתפתחות. שם נולדת ההקצנה הדתית והלאומית, שמובילה לפריצת המרד הערבי –שלוש שנים של מלחמה נגד הבריטים והישוב היהודי. הבריטים מדכאים את המרד בברוטליות וההנהגה הפלסטינית נמלטת מהארץ, בעוד הישוב היהודי מחזק את קשריו עם השלטון. ועדת פיל הבריטית מעלה לראשונה את רעיון חלוקת הארץ לשתי מדינות.
מלחמת העולם השניה גורמת למהפך במדיניות הבריטית ולהטלת הגבלות קשות על הישוב היהודי, על מנת לפייס את הערבים. הציונות מוחה בתוקף, אבל מחוייבת להלחם כתף אל כתף עם הבריטים נגד הנאצים. מנהיג הפלסטינים חאג' אמין אל חוסייני גולה לעומת זאת בברלין. השואה מחזקת מאוד את התביעה הציונית למדינה, אבל משמידה את המאגר האנושי של מדינה כזו. הציונות פונה אל יהודי ארצות ערב. האו"ם מחליט לחלק את הארץ לשתי מדינות.
המלחמה פורצת עוד לפני שהבריטים מפנים את הארץ. הפלסטינים משתלטים על נתיבי התחבורה עד שהישוב היהודי מגייס כסף ונשק ויוצא למתקפת נגד. כשמדינת ישראל מוקמת, עם צאתם של הבריטים, היא כבר שולטת על רוב השטחים שיועדו לה בתכנית החלוקה והיא מצליחה לשמור עליהם גם מול פלישת הצבאות של מדינות ערב. מאות אלפי פלסטינים בורחים ומוברחים מהשטחים שצה"ל כובש. ממשלת ישראל מחליטה ש"הם אינם חוזרים."
עוד במהלך המלחמה מבינים הפלסטינים שמדובר מבחינתם בנכבה – אסון. מצבם רק מחמיר בשלב השני של המערכה, שבו ישראל מרחיבה את כיבושיה אל מעבר לגבולות החלוקה. בתום המלחמה ישראל מונעת את שובם של הפליטים ומלאימה את הרכוש והאדמה שנעזבו מאחור. המיעוט הערבי שנשאר בתחומי ישראל מקבל אזרחות, אבל חי תחת ממשל צבאי. הפלסטינים לא משתתפים בשיחות על קוי שביתת הנשק, שמסומנים על המפה בקו ירוק. בהעדר פיתרון אחר, אונר"א נחלצת לעזרתם של הפליטים.