הפרק הראשון מתמקד בהתהוות רצועת עזה מ 1948 ועד כיבושה מחדשה ב-1967 וכיצד הפכה עזה למוקד ההתנגדות הפלסטינית.
הפרק השני מתאר את הניסיון הישראלי לשלב בשטחה את עזה בעזרת מדיניות "הדלת הפתוחה", והתמיכה באגודה האסלאמית של השייח יאסין כמשקל נגד לפת"ח, שתביא להתחזקות האיסלאמיזציה ברצועה
הפרק מתאר את ניסיונות ישראל להעביר את האחריות על עזה לגורם אחר: תחילה לאש''ף דרך הסכמי אוסלו, ולאחר מכן בהשלמה עם שלטון החמאס עד לאסון ה-7 באוקטובר.
