עדי ממשיכה לבחון את מושג האור/האלוהות והפעם היא שואלת: אם אנחנו אור לגויים אז למה אנחנו בחשיכה? היא בוחנת את ההשפעות של היהדות על הדתות המונותאיסטיות, נצרות ואסלאם, ומגלה שכל הדתות מדברות על אהבה. עדי מתקשה להבין את הפער בין הצהרות אנשי הדת על חסד ואהבה לסבל בעולם. היא מגיעה לבודהיזם ומבינה שבשביל להתגבר על הסבל היא צריכה 24/7 לעשות מדיטציה. האם היא תצליח לעשות מדיטציה תוך כדי אכילה? האם לא כדאי לפתוח דת חדשה?