"אנחנו גילינו את משאית הזבל של גוף האדם" אומר אהרון צ'חנובר כאשר הוא מנסה לפשט את התגלית לה היה שותף והובילה לזכייה ראשונה של מדענים ישראלים בפרס נובל בכימיה. גוף האדם מורכב מלמעלה ממאה אלף חלבונים שונים, החלבונים הללו נמצאים בתהליך מתמיד של הרס ותחלופה. מדהים להיווכח שבשלושה חודשים מוחלפים כמעט כל החלבונים אשר מהם אנו בנויים. אבל כיצד דואג הגוף לסלק את החלבונים הפגומים? כיצד הוא מפרק אותם? צמד החוקרים אברהם הרשקו ותלמידו אהרון צ'חנובר, יחד עם שותפם ארני רוז פיצחו את החידה המרכזית הזאת. הם גילו את "תג המוות", חלבון בשם יוביקוויטין ותפקידו בסילוק חלבונים.
ההנחה הבסיסית של תורת המשחקים היא שאדם יפעל תמיד להטיב עם עצמו בכל תנאי ובכל מצב ובהינתן הנתונים המצויים בידיו. פרופסור ישראל אומן, דמות מוכרת בציבוריות הישראלית ומומחה עולמי בתורת המשחקים, שוטח בפרק את תפיסת עולמו הפוליטית, הכלכלית והחברתית כפי שהיא משתקפת מתחום עיסוקו. ממקום מושבו במרכז לחקר הרציונאליות באוניברסיטה העברית הוא מראה כיצד תורת המשחקים הנשענת על נוסחאות מתמטיות, מסבירה את התנהגותם של פרפרים זכרים בטבע וגם של מחבלים מתאבדים.
דן שכטמן גילה במחקר שלו את המבנה הגבישי המסודר באופן לא מחזורי. זה היה גילוי חדש שעורר סערה בקהילה המדעית וכפי שבימי הביניים היו אולי צולבים אותך על גילוי שאינו מתאים לכנסיה , כאן הוא סולק מהמעבדה. דן שכטמן פרסם בנחישות את המחקר שלו ולבסוף זכה בתהילה שלו.
כיצד אנחנו מתנהלים בעולם? על סמך אילו נתונים אנו לוקחים החלטות גורליות הקשורות לחיינו? "בהרבה מקרים", אומר דניאל כהנמן, "אנשים מקדישים יותר זמן ומחשבה על קניית חולצה מאשר לבחירה של תוכנית חסכון". כהנמן היה הישראלי הראשון שזכה בפרס נובל במדעי כלכלה, למרות שלדבריו "מעולם לא למד קורס בכלכלה". הוא פסיכולוג קוגניטיבי ישראלי-אמריקאי, מחקריו נחשבים לפורצי דרך בתחומי שיפוט, קבלת החלטות, וכלכלה התנהגותית. מי שכתב את רב המכר העולמי "לחשוב מהר לחשוב לאט" פורס לפני הצופים את הפער המרתק בין האופן שבו אנו חושבים שאנו מקבלים החלטות לבין איך שזה קורה לנו באמת ולמה.
ורשל, לויט ושותפם השלישי מרטין קרפלוס זכו בנובל על כך שיצרו שדה מחקר חדש לחלוטין . הם פיתחו מודלים ממוחשבים להבנת מערכות כימיות מורכבות, או בלשון וועדת הפרס בשוודיה: הביאו את עולם הסייבר אל מעבדת הניסויים. זהו מסע שהחל בסוף שנות השישים עם מחשב "הגולם 2 " במכון ויצמן, והסתיים עם היכולת לתאר במדויק, באמצעות מחשב, את התנועות והתגובות של מולקולות בתוך התא החי. זהו גם סיפרו של אריה ורשל, קיבוצניק מעמק בית שאן, חוקר פורץ דרך אשר נדחה ע"י הקהילה מדעית בישראל ונאלץ לעקור לאמריקה. כעת לאחר הזכייה, הוא סוגר חשבון עם הממסד האקדמי בישראל שהפנה לו גב.