הפרק מתאר את מגוון ההומור והסאטירה של שנות ה־80, על רקע אינפלציה דוהרת ורוטציות שלטוניות, תוך כדי טביעה בבוץ הלבנוני ופולמוס ציבורי קשה וחריף. בטלוויזיה החינוכית מתאגדת חבורת שחקנים וירטואוזיים - מוני מושונוב, שלמה בר־אבא, גידי גוב ודובל'ה גליקמן -בתכנית "זהו זה". הצמד שלמה בר־אבא ומוני מושונוב מחלק את זמנו בין המחזות הסאטיריים הנוקבים של הלל מיטלפונקט ויהושע סובול, "ויהי חור" ו"עמוד העץ". הטלוויזיה החינוכית רושמת תקדים נוסף: היא מעלה לשידור את הסיטקום הישראלי הראשון: "קרובים קרובים". בגלי צה"ל משודרת תכנית הקאלט "מה יש", וכך נולד צמד נוסף בעל הומור "נונסנס", ארז טל ואברי גלעד. מערכות הבחירות הסוערות של אותם ימים מגייסות לעזרתן את הבדרנים המובילים. מפלגת העבודה משתמשת בשירותיה של שלישיית הגשש החיוור, ומולה, לעזרת מפלגת הליכוד, מתגייס ספי ריבלין. בעקבות פליטת פה בכיכר מלכי ישראל יוצא דודו טופז במופע יחיד מצליח וסוחף: "פליטת פה".
| Name | Type | Role | |
|---|---|---|---|
| ענת זלצר | Director |